פסק-דין בתיק עד"י 1679/13

המערער הודה במסגרת הסדר טיעון בעבירה של ניסיון סחר בסם מסוכן. על פי כתב האישום בו הודה, ביום 25.2.13 יצא המערער לירדן במטרה לסחור בסמים עם אדם בשם וליד נתשה (להלן - נתשה). ביום 26.2.13, בהיותו בעמאן יחד עם נתשה, החדירו השניים לגופו של המערער כ-25 בלונים ובהם חבילות של סמים. ביום 28.2.13 נעצרו המערער ונתשה בגשר אלנבי עת ניסו לעבור מירדן לאזור. לאחר מספר ימים נפלטו מגופו של המערער כ-250 כדורים של סם מסוכן מסוג אמפטמין.

במסגרת הסדר הטיעון עתרו הצדדים במשותף להשית על המערער ששה חודשי מאסר ויום אחד בפועל, ומאסר מותנה לשיקול דעת בית המשפט. הנימוקים שהוצגו להסדר היו הודאתו של המערער באשמה, החיסכון בזמן שיפוטי, עברו הנקי ומצבה הרפואי של אם המערער שהינה חולת סרטן. התביעה אף ציינה בטיעוניה כי לצורך ההסדר אף שקלה בעיות ראייתיות הנוגעות למספר הכדורים שהם סם מסוכן בהם החזיק המערער.

בית משפט קמא דחה את הסדר הטיעון והחליט שלא לכבדו. חלף ההסדר שהוצג, גזר בית משפט קמא על המערער 12 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, וכן קנס כספי בסך 6,000 ש"ח.

טענות הצדדים בערעור

במסגרת הדיון שהתקיים לפניי הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון מתוקן. במסגרת הסדר הטיעון אותו ביקשו כי אכבד, עתרו כי עונש המאסר בפועל יעמוד על שמונה חודשים, וכן יוטל קנס בסך 5,000 ש"ח.

התביעה הצבאית ציינה כי ההסכמה המתוקנת אליה הגיעה נבעה מכך שהתביעה אינה חוזרת בנקל מהסכמים אליהם היא מגיעה. התביעה הודתה כי אין המדובר ברמת הענישה המקובלת בסוג זה של עבירות, אולם לנוכח הסתמכות המערער על ההסדר, מן הראוי היה להגיע להסדר מתוקן המביא בחשבון את האינטרסים השונים.

סניגורו של המערער טען כי הסדר הטיעון שהוצג היה ראוי והינו תואם את רמת הענישה המקובלת. הסניגור הציג פסיקה ממנה ניתן ללמוד, לדעתו, כי ההסכמה אליה הגיעו הצדדים, בודאי ההסכמה המתוקנת שהוצגה בפניי, מצויה במתחם הענישה ההולם ויש לכבדה. הסניגור הדגיש את נסיבותיו האישיות של המערער, ובהן עברו הנקי, ומצבה הרפואי של אמו. הסניגור הוסיף וטען כי המערער הוא המפרנס היחידי למשפחתו, שכן אחיו שאינם קטינים לומדים, ויתר אחיו הינם קטינים.

דיון

נימוקיו של בית משפט קמא שלא לכבד את ההסדר

בגזר דין מפורט בחן בית משפט קמא את הנסיבות לחומרא ולקולא.

מבין השיקולים שמנה בית המשפט בערכאה הראשונה היו העובדה כי העבירות תוכננו היטב ובוצעו בצוותא. כמו כן הובא בחשבון כי המדובר בעבירה שבמהותה הינה יבוא של סם מסוכן, וכי סמים מסוג אמפטמינים אינם סמים "קלים" אלא סמים רבי עוצמה שסכנתם מרובה.

מהצד השני שקל בית משפט קמא את עברו הנקי של המערער, את מצבו הכלכלי הקשה כמו גם את מחלתה של אימו.

בגזר דין נסקרו פסקי דין שונים מישראל והאזור בעבירה של סחר בסמים. השופט קמא הגיע למסקנה כי רמת הענישה הראויה והמקובלת בעבירות מסוג זה ובנסיבות בהן מדובר הינה בין 18 ל-36 חודשי מאסר. יחד עם זאת, ומאחר והכלל הוא שכאשר סוטים מהסדר טיעון אין למצות את הדין עם הנאשם, נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל, וכן התווסף קנס כספי בהתחשב במהותה הכלכלית של עבירה זו.

עבירות הסחר בסמים מסוכנים - כללי

סחר בסמים מסוכנים נחשב לתחום עבריינות מהחמורים שבספר החוקים. סמים מסוכנים, ובודאי סמים קשים, גורמים לפגיעה קשה בחברה.

עמד על כך בית המשפט העליון בבש"פ 3899/95 מדינת ישראל נ' רחאל ג'מאל פ"ד מט(3), 164, שם נאמרו הדברים הבאים:

"אכן, הסחר בסם הוא ראש וראשון לעבירות: דומה כי אין עבירה חמורה ממנו מבחינת הנזק לחברה. ניתן לומר עליו שהוא שורש פורה ראש ולענה, שהוא הורס חיים רבים ומצמיח עבירות קשות. כגודל הנזק שמקורו בסמים כך צריכה להיות גם עוצמת המלחמה בסמים".

עבריינות הסמים הינה קשה, בעיקר בשל השפעתה במעגלים נרחבים בחברה.

המעגל האחד, הפגיעה בגופם של המתמכרים לאותם סמים, ההופכים תלויים בסם, צורכים ממנו כמויות גבוהות וגורמים לעצמם נזקים גופניים מצטברים.